??

 מהי חטיפה?


חטיפת ילדים (Child Abduction) הינה הרחקה של ילד ממקום המגורים הקבוע שלו, על ידי אחד מההורים ובלי לקבל על כך את הסכמת ההורה האחר, או אישור בית משפט.
מדובר במעשה חמור וקשה שבדרך כלל נעשה מתוך מניעי נקמה, או מצוקה ואשר אינו מתחשב בטובת הילד.
על פי נתוני משרד העבודה והרווחה, בישראל נחטפים מידי שנה כ- 40 ילדים.
 

אמנת האג


בשנת 1991 נחקק במדינת ישראל חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), תשנ"א – 1991 (להלן: "האמנה"). על אמנה זו חתומים מדינות רבות ובכללן מדינות אירופה המערבית, אירופה הצפונית, חלק ממדינות אירופה המזרחית -  הונגריה, פולין, רומניה ויוגוסלביה - ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, ניו-זילנד, ארגנטינה, אקוודור, מקסיקו, בליז ומספר מדינות באסיה ואפריקה, ישראל, בורקינה פאוס ועוד.

האמנה נועדה להבטיח את חזרתם המיידית של ילדים, אשר לא כדין הורחקו ממדינה בה התגוררו באופן קבוע וכן להבטיח שזכויות משמורת וביקור של הורה יכובדו ולא יחוללו על ידי ההורה השני.

האמנה מבוססת על הדדיות בין המדינות החתומות על האמנה ועל חובת עזרה ושיתוף פעולה הדדי בין הרשויות הרלוונטית של המדינות החברות. האמנה מתייחסת אך ורק להיבטים האזרחיים של החטיפה, ואינה מתייחסת להיבטים פליליים עונשיים.
על פי אמנת האג, צריכה כל מדינה למנות "רשות מרכזית" שתטפל בהחזרת ילדים שנחטפו, אל תחומיה. בישראל מטיל החוק את האחריות לכך על היועץ המשפטי לממשלה. בפועל מטפלת  בכך המחלקה הבינלאומית של משרד המשפטים, בבקשות להחזרת ילדים חטופים.

תפקיד בית המשפט במדינה אליה נחטף הקטין הוא מתן עזרה ראשונה /"כיבוי שריפה" ולא קיום דיון בשאלת משמורת הקטין.
טובת הילד.
 
באמנת האג ישנה התייחסות לשיקולים של טובת הילד, שהינם למעשה חריג לכלל הקובע כי כל חטיפה של ילד הינה שלא כדין ומחייבת החזרתו. בהתקיימם של החריגים, רשאי בית המשפט לפי שקול דעתו, שלא להחזיר את הילד.
 

מהם החריגים על פי אמנת האג?
 

1. במקרה בו קיים חשש חמור שהשבת הילד אל המקום ממנו נחטף, תחשוף אותו לנזק פיסי, או פסיכולוגי, או תעמידו במצב בלתי נסבל.

2. במקרה בו חלפה שנה מאז שנחטף הילד והוכח כי הילד השתלב בסביבתו החדשה.

3. במקרה בו בעל זכות המשמורת, המבקש להחזיר את הילד, נמנע מלהפעיל בפועל את זכויות המשמורת בעת החטיפה, או הסכים, או השלים עמן, בדיעבד.

4. במקרה בו הילד מביע התנגדות להחזרתו, וזאת כאשר הוא מגיע לגיל ולרמת בגרות, בהם ניתן להתחשב בדעותיו.

 6.  במקרה בו ההחזרה אינה מותרת על פי עקרונות היסוד של המדינה אליה נחטף הילד, מבחינת הגנה על זכויות האדם וחירויות היסוד.
 
יוצא לפיכך, כי למרות שאמנת האג היא כלי רב חשיבות בהחזרת ילדים חטופים, היא אינה מבטיחה את הצלחת הפעולה בכל המקרים.
 

מהי הדרך למנוע חטיפת ילדים?
 

הדרך הטובה והיעילה ביותר למנוע חטיפת ילדים היא, להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ לילדים מיד כשנדמה שיש חשש לחטיפה, או מיד עם הגשת הליך משפטי בעניין פירוד/גירושין.
 

עינת גריכטר – עורכת דין, נוטריון ומגשרת.


נשואה + 3. מתגוררת בשוהם. 

גדלה והתחנכה בירושלים.
מתמחה בעיקר בתחום המשפחה והירושה - על מגוון תחומיה -ובתחום הנדל"ן האזרחי.
בעלת תואר ראשון מהאוניברסיטה העברית בירושלים בחוגים סוציולוגיה, אנתרופולוגיה חברתית וחינוך, כמצטיינת דיקן.
בעלת תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת בר אילן.
בוגרת תואר שני במשפטים – בהצטיינות – מאוניברסיטת בר אילן.
עורכת דין משנת 1996 ובעלת משרד עצמאי משנת 1997.
נוטריון, מגשרת – מומחית בגישור משפחה ומשמשת כבוררת בסכסוכים.
בעלת משרד עורכי דין בשוהם, וסניפים בראשון לציון ובירושלים.


 
כל הצעה ורעיון לשיפור יתקבלו בברכה.
לאחר משלוח פרטייך אלינו, נשמח ליצור  עמך קשר.


שם מלא
טלפון
Email
תוכן



עינת גריכטר  - עורכת דין, נוטריון ומגשרת

חיטה 2, ת.ד. 3529 שהם 6082073
טלפון: 03-911-4100
פקס:  03-911-4101
מייל: einat@gerichter.com
 
?????: LotemX